תגידו אם הייתם יכולים להתחפש לכל דבר בעולם, אבל לכל דבר בלי שאף אחד יראה אתכם – למה הייתם מתחפשים ?
כן. אם יכולתם להתחפש רק בשביל עצמכם. בשקט לא בשביל להצחיק או להיות הכי מקוריים או לצאת ידי חובה בתחפושת, וגם בלי לחשוב שיצחקו עליכם כי הרי אף אחד לא יראה וגם לא יידע .
למה אני שואלת ? כי לפעמים תחפושת היא רק תחפושת ולפעמים היא יכולה להיות פתח למסע מרתק .
ואם תרצו ,הישארו לרגע עם הדימוי או משאלת התחפושת שעלתה לכם , לא כדי להפוך אותו לתחפושת, אלא כדי לבדוק לרגע- איך זה היה להיות באמת הדבר הזה שאליו הייתי מתחפשת לו הייתי מעיזה ? איך זה מרגיש ? מה המהות של הדבר הזה שכרגע קצת בא לי להיות כמוהו ? איזו איכות היתה נוספת לחיים שלי ?
השבוע שאלתי את השאלה הזו בהרצאה שלי על מסע הגיבור , והיא עוררה תגובות מרתקות .
ההרצאה עוסקת בהשפעה העמוקה של מיתוסים מכל תרבויות העולם, סיפורי התנך ושאר סיפורים וסרטים על יכולת האדם להתמודד עם שינוי,, ולצאת למסעות של הגשמה והתפתחות. בהרצאה פסענו בין לך לך של אברהם אבינו ליציאת מצרים ,פרח לב הזהב , הארי פוטר מטריקס והקוסם מארץ עוץ . טווים את קורי הדמיון ואת המשמעויות הנסתרות בתוך הסיפורים עבורינו.
כל מסע מתחיל מקריאה. מהתעוררות של איזה רצון, צורך. בקשה . לפעמים הצורך מאוד ברור ובולט ולפעמים הוא מופיע ברמיזות קטנות. בחלומות, או במחשבה על תחפושת שאם הייתי מעזה או יכולה הייתי מתחפשת אליה, או פשוט חיה אותה או משהו מהמהות או מה שהיא מסמלת עבורי בתוך החיים שלי .
ולרוב אחרי הקריאה למסע, יבוא הסירוב לקריאה והביטול שלה. זה שטותי. זה ממש מיותר. את לא יכולה . לא תצליחי. ושלל קולות שאפשר ברוח המגילה לקרוא להם קולו של המן הרשע שרוצה להשתיק את החלומות והכמיהות העמוקות שלנו
בהרצאה אנחנו נכנסים לעומק מסע הגיבור, תבנית הסיפור המופלאה והפוטנציאל שטמונה בה לכל אחד מאיתנו, ופורים ומגילת אסתר- טומנים בתוכם הרבה הסתר- שאם נרצה אנחנו מוזמנים לגלות. כי פורים כמו הוא הרבה יותר מסתם חג לילדים עם מסיכות רעשנים שירים וריקודים