מה בין תמוז שמיטה ועגבניות?
פתיחה אישית
קרה לך פעם שמצב שנכפה עליך, פחדת ממנו, והתנגדת לו הצמיח מתוכו הזדמנויות שלא יכולת לתכנן?
יום חמישי שעבר. סוגרת את ה zoom,
787 איש נכחו כרגע בהרצאתי החדשה " יפו- מיתולוגיה סודות ומפגשים בין עולמות",פידבקים מרגשים זורמים בין השאר מתל אביב, ניו יורק ,לונדון מהגליל והנגב.
.(ביום שני הקרוב 6.7 בבוקר אתן אותה שוב, מוזמנים להצטרף. אשלח לינק)
כמה ימים אח"כ אני ב "מסע כורסא אינטימי " עם קבוצות נשים. מרצה ומדברות בין השאר על הקשר בין תמוז, השפעות הקורונה עלינו לבין תפיסת תקופת הקיץ בעת העתיקה.
"מסע כורסא אינטימי " הוא מסע תוכן שמחבר תרבויות טקסים ואנשים. שילוב של הרצאת עומק ייחודית, הצצה למקומות וטקסים מופלאים , ושיח שלא מתאפשר בהרצאות מרובות קהל. ב zoom או בלייב. יוזמה חדשה ומרגשת שמאפשרת לי לפגוש אנשים מכל העולם.תרבויות טקסים ואנשים מתחברים באינטימיות שלא תיארתי לעצמי שאפשרית דרך המחשב.
מדפדפת בתוכי שלושה וחצי חודשים לאחור. לרגע בו חשבתי שהעולם המקצועי שלי מתמוטט.
מה בין תמוז, שמיטה וקורונה ?
אחד במרץ. סיימתי פיילוט של הרצאה חדשה. אני בתנופת עשיה מרגשת. אביב בחוץ. לפתחי חודשים גדושי אירועים עם לקוחות מהארץ ומהעולם. לא בבת אחת, אבל תוך כמה ימים הבנתי מה קורה. תיבת המייל שרגילה לכמויות מיילים והזמנות שקטה .הרבה שיחות עם לקוחות נבוכים . לא רוצים לדחות אבל אין ברירה. הביטולים מחול מתחילים לזרום. דוחים אירועים ליום שאחרי. עוד לפני שכולנו היינו בסגר העסק שלי דמם.
תוך כמה ימים נבנים בי פחד ואימה. הכל עוצר. פחדים בריאותיים וכלכליים . חוסר וודאות .מה קורה ? איך להישמר. איך לשמור על המבוגרים בינינו ? ועולמות התיירות והתרבות שהם לא רק מקור פרנסתי אלא הזירה בה היצירה והייעוד שלי באים לידי ביטוי העולמות שנפגעים ראשונים ומתאוששים אחרונים האם ומתי הם ישובו לתפקד ?
אחרי הבהלה. באים כעס ואבל על ההזדמנויות המוחמצות . על ההרצאה החדשה שתחכה במגירה. על ההכרח לעצור. שבועיים בערך לתוך הקורונה הבהלה והשיתוק מתחלפים בדאגה שאפשר לחיות איתה.
מערכת החינוך נסגרת.
ואחרי שאני מטפלת ובודקת את ענייני הכספים והאפשרויות שניצבות בפני מתקבלת ההחלטה.
ההחלטה לשמוט את הניסיונות לשלוט במה שאין לי שליטה בו . להניח. אני שומטת את ענייני העבודה. מתמסרת לבית לילדים לגינה לשקט לכתיבה ליצירה לאביב .
למקצב אחר.
זורעים ירקות . ומחכים. ואז בא סוג של שקט, שקט ששכחתי שקיים . היום אני יודעת שנזקקתי לעצירה הזו כמו אוויר לנשימה.
שכולנו כמשפחה נזקקנו לזמן הזה. הייתי מותשת מהמירוץ האינסופי , מתפעול אין סופי של בית משפחה ועסק . מדי פעם עולות מחשבות מציקות .
זה לא בסדר לעצור ולנוח.
אם לא אתאמץ נורא לייצר בכל רגע תכנים, לכתוב, לפרסם, אולי לא אוכל לחזור לעשיה שלי לעולם ?
ומה עם כל האוכלוסייה הוותיקה שיושבת בבידוד ?
כואבת את הקושי שלהם בתוכי ולא מוצאת משהו טוב לעשות בשבילם חוץ מטלפונים.
אנשים יקרים מזכירים לי את שאמר קהלת החכם באדם , " לכל זמן ,ועת לכל חפץ מתחת לשמיים " ,עת לשמוט מאמצים.
עת להתאבל על מה שאבד, עת לחוות את הפחד מהעתיד . אך לא עת להתאמץ.
ובניגוד למהלך הטבעי בו הטבע פורץ ברוב כח באביב, היתה לי שמיטה אביבית . לפחות בחוץ הכל פרח.. ובניגוד למהלכי הטבע כעת, ארבעה חודשים אחרי , דווקא כעת בימות התמוז , פתאום התעוררות.
הרצאות חדשות נולדות, מפגשי zoom אינטימיים וגדולים, פוגשת אנשים בארץ ובעולם. רעיונות ודרכי עבודה חדשים , שיתופי פעולה מרגשים. מוצאת דרך לפגוש ולתת לקהילת הוותיקים בינינו.
תנועה שלא יכולתי לתכנן או לצפות אותה .
ובחוץ תמוז .
תמוז. תקופת הימים הארוכים בשנה. הצמחיה מתחילה לקמול.
תמוז . הזמן שמסמן את שמיטת המאמצים בעולם החקלאי העתיק. תום אסיף טרום זריעה. תמוז זמן אבל על תום האביב. ופחד שמא החיטה לא תצמח שוב, והפרנסה והמזון לא ישובו בשנה הבאה
אז מיהו תמוז ?
חודש תמוז נקרא על שמו של האל תמוז – דומוזי. אל בעל פנים שונות בתרבויות המזרח הקדום .
באחד מייצוגיו תמוז הוא אל הפריון , ומייצג הצמחיה. מיתוס עתיק מספר כי איננה אשת תמוז, אלת הפריון ירדה אל עולם השאול ונלכדה בתוכו .היא בחרה בתמוז בעלה להחליפה לחצי שנה בכל שנה , כדי לאפשר לה לעלות חזרה לעולם החיים.
וכך במחזוריות מעגלית, האל תמוז מת וקם לתחייה כל חצי שנה. הקיץ וכמישת הצמחייה מסמלים את ירידתו אל השאול, והחורף הוא עת תחייתו המבוטאים בפריון האדמה ותחיית הצמחייה.
פולחן התמוז ופולחן כוחות הטבע
התלות הטוטאלית של האדם בטבע למחייתו ,גורמת לו לייחס בעת העתיקה כוחות אלוהות לכוחות הטבע.
טקסי העולם העתיק נוצרו בין השאר כניסיון להעביר מסרים אל האלוהויות השולטות בכוחות הטבע השונים.האדם מנסה להשפיע על האל . מגיש לאל מנחות וקורבנות. ומקווה שהאל ייטיב עימו בתמורה . יוריד גשמים. יצמיח צמחים. יעניק חיים וישמור עליהם. פולחני העולם העתיק, פולחני גשם ושמש פולחני אדמה ותבואה מהדהדים עד היום בחגינו ובטקסינו ( רוצים לשמוע על זה עוד ? בואו נקבע מסע כורסא או הרצאה )
יום מותו של התמוז , מיוחס ליום הארוך בשנה. יום זה נתפס בתרבויות שונות כיום מותה הסמלי של השמש שמתחילה להתמעט ,עד לידתה מחדש כתום חצי שנה ביום הקצר בשנה.
חגו של התמוז צוין כיום אבל ולווה במנחות וקינות קשות .
מנהגי האבלות הם מסר מבני האדם לאל תמוז עד כמה הוא חשוב, עד כמה מצפים לשובו מעולם השאול. עד כמה אנו חסרי אונים בלעדי פוריות האדמה עליה אחראי התמוז.
ומדוע מבכות נשות ירושלים את התמוז ?
בכי וקינות נשים על התמוז נשמעו בכל רחבי המזרח הקדום. אפילו ברחובות ירושלים, כך מתאר הנביא יחזקאל :
"וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז." (יחזקאל, ח', י"ד( רש"י טוען שפסל האל תמוז היה חלול ועיניו היו עשויות עופרת . ביום מות התמוז הכניסו לתוכו עצים והבעירו בו אש .חום האש המיס את העופרת. זו זלגה על לחיי האל ויצרה אשליה שהאל בוכה.
מראה האל המבכה את פרידתו מן העולם , עורר רחמים ועצב בלב מאמיניו וגרם להם לבכות ,ולהביא לו מנחות .
קינות התמוז אפשרו לבכות ולקונן כל כך שהאדם נזקק לבכות עליו בימות הקיץ הלוהטים.
על פרידה מהעונה בה המזון מצוי בשפע ובקלות, על הפחד שמא השפע לא ישוב, על הקושי לחיות עם חרדות פרנסה יומיומיות, ואולי על עוד דברים שלא נוצרו ולא באו לכדי פריון בשנה הזו.
ואיך כל זה קשור לשלושת השבועות וי"ז בתמוז?
בעולם העתיק לחגים וטקסים תפקידים שונים. אחד מהם הוא לסייע לאדם להתמודד עם החרדות ואי השליטה בכוחות הטבע בהם הוא כל כך תלוי. עם אי השליטה במחזוריות האור והחושך , הקיץ והחורף ובמחזוריות החקלאית שנובעת מהם .
כשנוצרו דתות מאורגנות ועמים התווספו רבדים נוספים לחגים העתיקים.
לצד מסרים העוסקים במוות ותחיה של המאורות והצומח, נוספו מסרים של מוות ותחיה דתיים ולאומיים, וביניהם של חורבן ותקומה . והנה גם העולם היהודי עומד להיכנס ממש עוד שבוע לתקופת אבלות .
שלושת השבועות המתחילים בין בחודש תמוז הם תקופת אבל וקינה.
אז מה קרה בעצם בי"ז בתמוז ולמה צמים בו?
. ביום י"ז בתמוז שנת 70 לספירה נפרצו חומות העיר ירושלים לאחר מצור ממושך, שלושה שבועות לאחר מכן ב ט' באב נחרב בית המקדש והחלו ימי החשיכה והגלות .
יום יז תמוז נתפס כיום של תחילת הפורענות. של תחילת ימי סכנה .
לי"ז בתמוז מיוחסים גם אירועי שיבור לוחות הברית, הכנסת צלם לבית המקדש, שריפת ספרי תודה ואסונות נוספים שפקדו את עם ישראל. "שלושת השבועות" או ימי " בין המצרים " שנפרשים בין י"ז תמוז לט' באב , נתפסים כימי פוטנציאל סכנה ופורענות ונוהגים מנהגי אבלות ומשנה זהירות.
ולמה צום?
הצום ,שמיטת האכילה, הוא עצירה מהרגלי העשייה הרגילים, הוא מאפשר לפנות את כוחות הגוף והנפש מעיכול מזון לעיכול משמעויות. הקדשת הזמן לתפילה וכוונה מסייעת לאדם ולעם להתכנס אל פנימיותו, להתחבר למשמעות ולרלוונטיות האישית של אירועי חורבנות העבר לחייו כיום .
אסיף
ההרצאה ההיא שנכנסה למגירה באחד במרץ מבשילה לאיטה ותצא בקרוב. העגבניות שזרענו לפני ארבעה חודשים גבוהות כמעט כמו הילדים. עשרות עגבניות. אך זבוב עקץ אותן והן לא מבשילות וחלקן לא יבשילו כנראה. מאכזב מאוד. אבל לא סוף העולם. נקנה אחרות.
החיים המודרניים מאפשרים לנו לגדל לקנות ולייבא מזון, ולכן אנחנו חווים את עצמינו כפחות תלויים בכוחות הטבע לקיומינו, החקלאים בינינו חווים יום יום את התלות והשפעת הטבע על פרנסתם. מועדי הגשמים וכמותם חמסינים וברד , הם לא תחזית מזג אוויר עבורם אלא תחזית מפלס חשבון הבנק והיכולת להאכיל משפחה.
אך רובינו לא חווים חרדה קיומית לנוכח קמילת הצמחייה או מחלת עגבניות בגינה, בטח לא כפי שחוו אותה אנשי העולם העתיק.
כל גנן מתחיל יודע שהקמילה היא חלק ממחזוריות חיונית לפריון האדמה .
הצמחים הקמלים נחוצים .הם יהפכו לקומפוסט שיזין את צמחי השנה הבאה, זו מחזוריות טבעית. עולם כמנהגו נוהג.
עוד חצי שנה נהיה בחורף, ואינשאללה ירד מספיק גשם והירוק יחזור עד ששוב ייעלם. כמו שאמר קהלת " אין כל חדש תחת השמש" וקהלת , הוא שלמה המלך הרי ידע. החכם באדם שהיה מחובר לעולם הטבע בתבונתו הייחודית.
האדמה זקוקה למנוחה כדי לחדש את מאגרי ההזנה שלה.
הטבע צריך שמיטה.כדי לחוות צמיחה.
ואנחנו ? מה יעזור לנו לחיות בשלום עם שמיטת השגרה שנכפית על חלקינו כעת?
מה יכול להפוך את העצירה שלא בחרנו בה לזמן הזנה לעצמינו?
אילו משאבים זמינים ועומדים לרשותיינו ויכולים לסייע לנו בימים האלו?
סיום והזמנה
אני שמחה לקחת חלק בהפיכת ימי השמיטה של הקורונה לעשירים מזינים יותר ומלאי תוכן עבור כולנו. חלק מהמפגשים הינם חינמיים ואני מבטיחה ליידע ולשלוח הזמנות אליהם.
דברו איתי כדי ליצור את המפגשים שיתרמו בצורה המיטבית לכם ולקהילות שלכם.
בהזדמנות זו מבקשת לומר תודה לרונית שפירא המדהימה שעוזרת לי לתרום ולו במעט לאוכלוסיה הוותיקה, ונתנה לי במה לפגוש כל כך הרבה אנשים בפלטפורמה הנפלאה שלה " הסלון של רונית שפירא" (אם עוד לא נרשמתם לשם- תצטרפו.)
אז מתי ואיפה נפגשים?
אצלכם בסלון, או בכל מקום שתרצו. בזום או בלייב. במסע כורסא אינטימי או בהרצאה גדולה, בטיול או בסדנא. דברו איתי !
ביום שני הקרוב 6.7.20 בשעה 10.30
מוזמנים להצטרף להרצאה יפו- מיתולגיה ,סודות ומפגשים בין העולמות .הרצאה חינמית במסגרת הגמלאזום .לינק יישלח בקרוב
מוזמנים לשתף חברים וכל מי שנראה לכם שיוכל להנות מהתוכן. ולמי שמעוניין לקבל לינק להרצאה הקרובה- אנא שלחו אלי למייל tamlin@netvision.net.il ואשלח אליכם לינק.
